פרופיל הורמונלי - פענוח תוצאות ומה הן אומרות

בקצרה: כשהרופא שולח מטופלת לבצע בדיקות אלו, לרוב הדבר יכול להרתיע ולבלבל. לכן החלטתי לכתוב מאמר זה, כדי לעזור לכן להבין טוב יותר את התוצאות והמשמעות מאחוריהן. בניגוד לבדיקות דם "סטנדרטיות" שמבוצעות בשגרה (כמו ספירת דם), בבדיקות אלו לרוב לא מופיע גרף האומר אם התוצאה "טובה" או לא. מדריך זה יכול לסייע לכן בהקשר זה. בדיקת פרופיל הורמונלי היא כלי שימושי ביותר לחקור את רמות ההורמונים הנשיים האחראים על ויסות המחזור והיא יכולה לעזור לנו לקבוע את הפוריות הפוטנציאלית של הנבדקת. ההורמונים העיקריים שנבדקים בנשים הם: FSH, LH, אסטרדיול, פרוגסטרון, AMH, פרולקטין ו-TSH. לצד בדיקת האולטרסאונד הטרנס-וגינלי, בדיקת הפרופיל ההורמונלי מאפשרת לנו לחזות את מצבה של הרזרבה השחלתית. לכן בדיקת דם זו היא כלי שימושי ביותר בכל הנוגע לקביעת איכות וכמות הביציות של אישה ואם האישה מבייצת כראוי ואם יש תנאים מספיק טובים להריון.

חובה לבצע את הבדיקה אחרי 3 שעות של ערות ופעילות. להלן תרשים שמראה את רמות ההורמנים בדם בזמן המחזור, רירית הרחם והשחלה בשלבים השונים בזמן המחזור.

על ההורמונים: הורמונים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח:

ההורמונים העיקריים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח, הנקראים גם גונדוטרופינים , הם הורמוןנים המגרים

זקיקים (FSH) והורמון luteinizing (LH). שניהם פועלים על השחלה ומעוררים שחרור של אסטרוגן ופרוגסטרון. בתורם, לאסטרוגן ופרוגסטרון יש השפעה על בלוטת יותרת המוח, הם חוסמים את ההשפעה של ההורמונים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח, ובכך סוגרים את המעגל.

(תהליך זה ידוע בתור משוב שלילי). פרולקטין וTSH משתחררים גם על ידי בלוטת יותרת המוח בהשפעת המחזור השחלתי.

כאן, אנו הולכים לפרט על התפקוד של כל אחד מההורמונים הללו:

• הורמון ההצהבה או המחלמן (LH) : אחראי על הפעלת תהליך הבשלת הזקיק והביוץ (שחרור ביציות). מה שמוביל להיווצרות הגופיף הצהוב (זקיק ריק לאחר הביוץ) ולשחרור פרוגסטרון.
  

• הורמון מגרה זקיקים (FSH): זהו הורמון מסוג גונדוטרופין שמשפיע על השחלה על ידי העדפת התפתחות והבשלה של זקיקים שחלתיים, סדרה של מבנים דמויי שק שבהם הביציות גדלות ומתבגרות.
  

• פרולקטין (Prolactin): זהו הורמון זה חשוב במיוחד במהלך ההריון, מכיוון שהוא ממריץ את ייצור החלב על ידי בלוטות החלב וכן סינתזת פרוגסטרון בגופיף הצהוב. אצל נשים מניקות הוא יהיה ברמה גבוהה, כשהרמה גבוהה אצל אישה לא מניקה הוא יכול גם לגרום לשיבוש המחזור עד היעדר ווסת.
  

• הורמון שמגרה את בלוטת התריס (TSH): זהו ההורמון המעורר את בלוטת התריס, משתחרר מבלוטת יותרת המוח ומווסת את פעילות בלוטת התריס, הוא זה שגורם לה גם להפריש את ההורמונים T3 ו T4.
  

הורמונים המיוצרים על ידי השחלות:

ההורמונים המשתחררים מהשחלה, הודות לפעולת הגונדוטרופינים, הם הורמוני המין.

• אסטרדיול (E2)

זהו הורמון אסטרוגני המשתחרר על ידי זקיק השחלה הגדל בין שאר הפונקציות הקשורות להתפתחות המינית, הוא אחראי על הפעלת שחרור LH ובכך לגרום לביוץ בכל מחזור וסת. בנוסף, ויחד עם פרוגסטרון, הוא מעורב בהכנת האנדומטריום להשרשת עוברים.

• פרוגסטרון (P4)

זהו הורמון סטרואידי המופרש בעיקר על ידי הגופיף הצהוב והשליה בהריון. הוא פועל בשלב השני של המחזור החודשי (השלב הלוטאלי), ומכין את רירית הרחם להשתלת עוברים. הוא גם אחראי על שמירה של רירית הרחם במהלך ההריון. אם לא מתרחש הריון, רמת הפרוגסטרון יורדת וזה גורם להוצאת רירית הרחם ובעצם להתחלה של ווסת.

• הורמון אנטי מולריאני (AMH)

הורמון המופרש על ידי תאי גרנולוזה של הזקיקים האנטראליים והקדם-אנטראליים של השחלה לאורך חיי הרבייה של האישה. הוא ממלא תפקיד מפתח בהיווצרות והתפתחות זקיקים. בנוסף, AMH הוא סמן עקיף של רזרבה שחלתית. בישראל לרוב הוא לא נכלל בפרופיל הורמונלי וצריך לשלם על הבדיקה באופן פרטי.

מתי וכיצד לבדוק את רמות ההורמונים בנשים:

בדיקת הפרופיל הורמונלי כוללת נטילת דגימת דם כדי לקבוע את רמות הורמוני הרבייה שתוארו לעיל.

יש לציין שבדיקת הדם צריכה להיעשות בין היום השלישי לחמישי של המחזור, כלומר תוך 3-5 ימים מתחילת הווסת. במהלך תקופה זו ההורמונים שלך נמצאים ברמות בסיסיות וניתן להשוות אותם עם ערכי ייחוס.

היום הראשון של המחזור החודשי נחשב ליום הראשון שבו יש דימום חזק, המסמן את תחילת הווסת. ימים קודמים עם כתמים קלים אינם נחשבים לתחילת הווסת.

את רוב ההורמונים בודקים בימים הראשונים של הווסת, עם זאת, יש לבדוק את הורמון הפרוגסטרון ביום ה-21 של המחזור כדי לקבוע אם ביוץ קרה או לא. לבסוף, ניתן לבצע בדיקת AMH בכל עת במהלך המחזור. רמות ה-AMH לא משתנות במהלך המחזור החודשי. בכל מקרה, חובה לבצע את הבדיקה לאחר 3 שעות ערות ופעילות. לפעמים גם בצום של 8 שעות (רק אם ביקשו) לפניכם טבלה שמסבירה בצורה קלה מתי במהלך המחזור רצוי לבדוק בדם את ההורמון הספציפי:

הורמונים	יום במחזור
FSH	3-5
LH	3-5
Prolactin	3-5
Estradiol	3-5
Progerterone	21
Anti-Mullerian hormone (AMH)	בכל זמן

רמות הורמונים: בכדי שהביוץ וההפריה יתרחשו, צריך שההורמונים יהיו מאוזנים ומווסתים היטב, גם במקרה של טיפולי פוריות והחזרת העוברים לרחם בתהליך IVF. בכדי לבדוק שאין אי סדירות בוויסות הרגיש הזה של ההורמונים, אנו מודדים את רמות הורמוני המין בדם. לאחר מכן ניתן להשוות את רמות ההורמונים הללו עם ערכי ייחוס נורמליים, אותם תוכלו למצוא בטבלה שלהלן:

הורמונים	טווח הנורמה
LH	קטנה מ- 12.5IU/l
FSH	2-10 IU/I
E2 (Estradiol)	קטנה מ – 200 pmol/l.
TSH	0.2-4.7 pg/ml ביום השלישי של המחזור 0.3-5.4mlU/ml
Progestrone	ביום ה2-5 למחזור קטן מ 1.8 (nmol/L) 5-20 ng/ml (ביום ה21 למחזור)
AMH	0.7 - 3.5 ng/ml
Prolactin	60-619 mIU/l

כעת נדון במה הם הטווחים הנורמליים של ערכי ההורמונים הנשיים ולמה מיועדת המדידה שלהם:

• FSH .הוא עוזר לבדוק את הרזרבה השחלתית

רמות בין 1.5 ל-12.4 - mIU/ml מצביעות על רזרבה שחלתית טובה. ערך מתחת ל-6 מצביע על כך שהרזרבה השחלתית מצוינת, מ-6 עד 9 טובה, בין 9 ל-10 בינונית, ו-10-15 מצביעים על ספירת ביציות מופחתת. ערכים מעל 15 mIU/ml מראים רזרבה שחלתית נמוכה מאוד, ומתרחשת בדרך כלל כאשר מתחיל גיל המעבר. ניתן להתייחס לתוצאות כאמינות אם רמת האסטרדיול קטנות מ 200, אם קצת מעל 200 זה גם נחשב תקין.

• LH IU/I רמות ההורמון צריכות להיות קטנה מ-12.5 .

רמות גבוהות (מעל 20) מראות שהביוץ עומד להתרחש. יחד עם פרוגסטרון, מדידת LH עוזרת לקבוע אם האישה מבייצת כרגיל. אם רמות LH גבוהות מדי, זה יכול להצביע על נוכחות של הפרעות מסוימות, כולל PCOS (תסמונת השחלות הפוליציסטיות).LH +FSH גבוהים יכול להעיד על רזרבה שחלתית נמוכה. אם LH גדול מFSH בפי 2-3 זה יכול להעיד על תסמונת שחלות פוליציסטיות.

• TSH .ביום השלישי של המחזור pg/ml 0.2-4.7 רמות ההורמון צריכות לנוע בין . רמות גבוהות או נמוכות יותר יכולות להצביע על יתר פעילות בלוטת התריס או תת פעילות של בלוטת התריס, בהתאמה. לשני השינויים יכולה להיות השפעה שלילית על הביוץ ובהמשך להשפיע על הפוריות. במקרה של תוצאות לא תקינות יכול להיות שהן מעידות על משהו שאינו תקין בבלוטת התריס ומצריכות בירור נוסף שלא בהכרח קשור לפוריות. כשהתוצאה מעל 2.5 דורשה התייחסות מכיוון שעלול להיות קשר לסיכוי מוגבר להפלות.
  

• אסטרדיול (E2) בתחילת המחזור, רמות האסטרדיול נעות בין כ-27 pg/ml ל-161 pg/ml. באופן אידיאלי. התוצאה נחשבת תקינה גם כשהתוצאה קטנה מ – 200 pmol/l.

רמות גבוהות באופן חריג עשויות להצביע על נוכחות של ציסטות או רזרבה שחלתית לקויה. במקרה של אסטרדיול גבוה + fsh תקין כנראה שהבדיקה לא בוצעה בזמן. במקרה של אסטרדיול גבוה + fsh גבוה; יכול להעיד על רזרבה שחלתית נמוכה.

• פרוגסטרון (P4) רמות פרוגסטרון תקינות ביום ה-21 של המחזור חייבות לנוע בין 5 ל-20 ננוגרם/מ"ל (באופן אידיאלי 10 נ"ג/מ"ל ומטה) ביום 3, התוצאה צריכה להיות קטנה יותר מ-1.8 ננוגרם/מ"ל. רמה גבוהה כנראה תעיד על כך שהבדיקה לא בוצעה בזמן הנכון.
  

• פרולקטין בנשים שאינן בהריון, רמות הפרולקטין נעות בין 0-20 ננוגרם למ"ל א ו 60-619 mIU/l. בעוד שבנשים הרות הן נעות בין 10 ל-300 ננוגרם למ"ל. אם התוצאה גבוהה מ-30 ng/ml, זה יכול להעיד על מצב של היפר-פרולקטין כיוון שוויסות ההורמונים משתנה וכתוצאה מכך גם הביוץ. יתרה מכך, אם רמות הפרולקטין בנשים שאינן בהריון הן מעל 80 ננוגרם/מ"ל, זה יכול להעיד על בעיה בתפקוד בלוטת יותרת המוח, יכול להיות בגלל גידול בבלוטה או תסמונת שחלות פוליציסטיות. חשוב לבצע את הבדיקה אחרי לפחות 3 שעות ערות ופעילות מכיוון שההורמון מושפע משינה.
  

• AMH בהתאם לגיל, הערכים התקינים הם מ-0.7-1 ו-3.5 ננוגרם/מ"ל. רמות AMH מתחת ל- 0.7-1 מצביעות על רזרבה שחלתית מופחתת, בעוד שרמות מעל 3.5 ng/ml מצביעות על התפתחות שחלתית מוגזמת. במקרה כזה, על רופא הפוריות שלך לנקוט משנה זהירות במהלך בחירת הפרוטוקול של תרופות טיפולי הפוריות.

הורמונים אחרים

הרשימה הבאה מורכבת מהורמונים שנבדקים בתדירות נמוכה הרבה יותר. למרות שלפעמים זה יכול להיות מועיל לבדוק אותם בכל הנוגע לאבחון בעיית פוריות. לכן חשוב גם לקחת אותם בחשבון.

• Free triiodothyronine (FT3) טרי-יודותירונין: .הוא עוזר לנו להעריך את תפקוד בלוטת התריס. ערכו ביום 3 אמור לנוע בין כ-1.4 ל-4.4 פג'ל/מ"ל

או T3

80-200 ננוגרם לדציליטר

FT3

0.2-0.6 ננוגרם לליטר.

• :Free thyroxine (FT4) תירוקסין חופשי :הרמות צריכות להיות בין תוצאות

T4

65-160 ננומול לליטר

או

4.5-12.5 מיקרוגרם לדציליטר

FT4

10-25 פיקומול לליטר

או

0.8-3.3 ננוגרם לדציליטר.

רמות נמוכות יכולות להעיד על אי ספיקת בלוטת התריס או הפרעות בבלוטת יותרת המוח. שילוב תוצאות שונות להלן יעזור להבין את התרחישים הבאים:

• במצב של TSH מוגבר בעוד רמת T3 ו T4 תקינה, מצביעים על תת-תריסיות מתונה (תת קלינית).

• במצב של TSH מוגבר בעוד רמת הT3 נמוכה או תקינה ורמת הT4 נמוכה, מצביעים על תת תריסיות.

• במצב של TSH נמוך בעוד T3 וT4 תקינות, מצביעים על יתר תריסיות מתונה (תת קלינית).

• במצב של TSH נמוך בעוד רמות T3 וT4 תקינות, מצביעים על יתר תריסיות.

במצב של TSH נמוך וגם הרמות של T3 וT4 נמוכות או תקינות, מצביעים על תת תריסיות שלא ממקור בלוטת התריס אלא כתגובה שניונית נדירה לבעיה בבלוטת יותרת המח. יש תרחישים נוספים שמהם ניתן לקבל אינדיקציה למחלות ספציפיות שקשורות לתפקוד בלוטת התריס שלא ארחיב פה כי הן אינן קשורות לנושא.

• Total testosterone (T) טסטוסטרון: רמות טסטוסטרון תקינות בנשים נעות בין 24 ל-47 ננוגרם/דציליטר. רמות גבוהות הן בדרך כלל אינדיקטור של תסמונת שחלות הפוליצסטיות. רמות תקינות אצל גברים בגילאי 20-60: 270-1080 ננוגרם/דציליטר
  

• Inhibin B אינהיבין B

רמות נמוכות מ pg/ml 45 מעידות על הפרעות ברזרבה השחלתית או על תגובה לקויה לגירוי.

• DHEA-S .מהווים ככל הנראה מקור לייצור הורמוני המין ברקמות השונות DHEA הורמון זה, יחד עם ההורמון (בגברים – טסטוסטרון ובנשים – אסטרוגן).

. רמות DHEA-S גבוהות אצל תינוקות שזה עתה נולדו, ואז יורדות במהירות.

איך הרפואה הסינית יכולה לעזור?

• טיפולי פוריות או שימור פוריות מלוות בדרך כלל בתופעות לוואי כתוצאה מהתרופות הניתנות, וזאת בנוסף למתח הנלווה לתקופה שבה מתבצע התהליך. הוכח במחקרים רבים שדיקור יכול לעזור להפחית תופעות לוואי וגם את המתח והחרדה הכרוכים בתהליכי שימור פוריות.
  

• הוכח מחקרית ששילוב טיפול בדיקור בתהליך הפריה חוץ גופית (IVF) והזרעות (IUI) מניב תוצאות טובות יותר ומגדיל את הסיכוי להריון.

• הדיקור יכול לשפר את איכות הביציות, העוברים, מספר הזקיקים, ואת רירית הרחם שתהיה עבה וסדירה.
  

• שילוב של דיקור עם צמחי מרפא, תזונה נכונה ומתאימה ותוספי תזונה שמותאמים אישית במיוחד למטופל.ת יעזרו משמעותית להצלחת הטיפולים

לסיכום: ריכוז וניתוח של עשרות מחקרים שנעשו על הקשר בין דיקור סיני לשיפור איזון הורמונלי אצל נשים מצא שדיקור סיני מגביר אסטרוגן, ובמיוחד אסטרדיול, פרוגסטרון, פרולקטין והורמונים אחרים.

רמת האסטרדיול עלתה ברוב המחקרים'. שני מחקרים הראו עלייה ב-FSH ו-LH. הורמונים אחרים גם כן השתפרו, בעיקר על ידי דיקור. לסיום, כשמפענחים את תוצאות הבדיקות שלך, חשוב לא להתייחס לתוצאות הבדיקות בנפרד. כדי לפענח את התוצאות באמת, חשוב להבין את היחסים השונים בין ההורמונים. חשוב לזכור כי מדובר בבדיקות רגישות שתוצאותיהן לא קובעות שום מצב באופן חד משמעי. תמיד כדאי להתייעץ עם הרופא המפנה כדי להבין לעומק את משמעות התוצאות. *אני מבהיר בזאת שאינני רופא, ואין לראות בכל מה שנכתב פה כהמלצה רפואית, בכל מקרה כדאי תמיד להיוועץ עם הרופא המפנה לבדיקות או עם רופא המשפחה.*